המגוון פשוט עצום

לפני כמה זמן קניתי עגלת תינוק לילד שלי. הייתי ממש מופתע מהמגוון העצום של עגלות לתינוק שיש בשוק. בכל אחת מאותן עגלות לתינוק שכלולים אחרים; בחלק מהמקרים אפשר להשיג עגלות לתינוק מתוצרת מותגים מוכרים כולל מותגים של מכוניות מירוץ ועוד. כל חברה מתחרה בחברות האחרות כדי להציע את המוצר הבטוח ביותר והנוח ביותר לשימוש עם תינוקות וילדאים בגילאים רכים. בשלב מסוים ממש נסחפתי, ואני חייב להודות שמאז אני עדיין מתעדכן כדי לראות אילו חידושים והמצאות יש בתחום המנשאים והעגלות.

זה התחיל עם הסלקל הראשון

בהתחלה, כשמאיה הייתה עוד תינוקת בת חודשים ספורים ומעטים, חיפשנו סלקלים מתאימים כדי שנוכל לנסוע איתה, ולקחת אותה איתנו בקלות ובנוחות לכל מקום ולחפש עבורה פעילויות לגיל הרך. כבר אז ראינו מגוון עצום של מוצרים אשר לכל אחד מהם יתרונות משלו. ישנם סלקלים אשר ניתן להתקין בקלות על רכב כדי לנסוע עם התינוק ברכב, וישנם סלקלים אשר הם כל כך קלים עד כי ניתן בהחלט לשאת אותם בלי לחשוב פעמיים.

אולם היום, כשמאיה כבר גדולה יותר, אנחנו משתמשים כמובן בעגלה. העגלה הולכת והופכת עם הזמן לציוד יותר ויותר משוכלל. אם פעם היה מדובר בעיקר בכלי פשוט, שנועד לעזור להורים לקחת את הילדים איתם, הרי שהיום ישנן עגלות המתקפלות בלחיצת כפתור ועגלות לתינוק בעלות מספר גדול של שכלולים והמצאות ייחודיות כולל שלל פטנטים, שנועדו לעזור לכם לשאת את כל הציוד הנלווה שבדרך כלל אנחנו לוקחים איתנו, כשאנחנו יוצאים עם הילדים. בחלק מהעגלות, מלבד מתלה לתיק יש אפילו מקום מיוחד להניח בו את הטלפון הנייד.
לי נראה כי היום הרבה יותר קל להיות הורה, מאשר אי פעם בעבר, בין היתר בזכות כל החברות המייצרות ציוד לילדים ולתינוקות.

לימדו מניסיונם של אחרים

אנחנו תמיד מקפידים מאוד בכל מה שנוגע אל הילדים שלנו. אנחנו, כהורים, איננו מוכנים או מסוגלים לוותר על כהוא זה בכל מה שנוגע לבטיחותם ושלומם של הילדים שלנו. לכן, כאשר חיפשתי כסאות בטיחות לרכב, הקפדתי בראש ובראשונה על כך שהכיסאות שמוצעים לנו עומדים בפרמטרים של בטיחות ובתקנים המחמירים יותר של בטיחות הקיימים בעולם כולו.

אם יש משהו שהורים לעולם לא יתפשרו עליו – וכל ההורים האחרים כאן יבינו בדיוק על מה אני מדבר – הוא הבטיחות של הילד שלהם. כאשר אנחנו בוחרים מנשאים לתינוקות, אנחנו נדרוש, קודם כל ומעל לכל, כי הציוד שאנחנו רוכשים עומד בתקני הבטיחות הטובים ביותר של כסאות בטיחות לרכב ולכל הפחות התקנים הישראליים הנהוגים בארץ. אחרי שצימצמנו את הרשימה מעט – כי כמעט כל החברות דואגות להעביר את המוצרים שלהן במבחנים של מכוני תקנים שונים – התפנינו לבחון את הנוחות של כל אחד מהמוצרים. הופתענו לגלות עד כמה המוצרים האלה השתפרו. מנשאים לתינוקות הם היום קלים יותר מאשר אי פעם, וניתן למצוא שלל דגמים המתאימים לכל כיס ולכל צורך של ההורים. הדגמים השונים היום הם קלים ונוחים במיוחד.

עבור תינוקות לאחר הלידה ועד למשקל של 10 קילוגרמים, אפשר להשתמש במנשאים מסוג סל קל, אולם בעבור תינוקות וילדים גדולים יותר, יש צורך לבחור כסא בטיחות מתאים או בוסטר, אשר מסוגל לשאת את משקל הילדים. חשוב להבין, כי לא רק המשקל המקסימאלי משפיע, אלא גם גודלו של של המתקן, שצריך להתאים לילד בצורה מיטבית, כדי להבטיח כי המתקן באמת יכול למלא את יעודו כפי שתכנן היצרן. אי הקפדה על הוראות היצרן יכולה להביא לפגימה ביעילות המתקן, וכך למצב בו המתקן איננו בטיחותי מספיק.

אני זוכר את המנשא הראשון שקנינו לתינוק

בחירת מנשא לתינוקות היא אולי מסובכת יותר היום, אבל האפשרויות הרבות מבטיחות שתמצאו את המוצר הכי איכותי וטוב עבורכם. יש סוגים רבים של מנשא לתינוקות אשר מתאימים לתינוקות בגילאים שונים, וכל אחד מהמנשאים השונים מציע תכונות שונות ומיוחדות. החברות השונות מתחרות ביניהן על עמידה ביותר תקני בטיחות וכל מה שנותר לנו – ההורים – לעשות, הוא לבחור את כסא הבטיחות לרכב הטוב ביותר, וכמובן הבטוח ביותר עבורנו ועבור התינוק שלנו.

הפעם הראשונה תמיד מפחידה

אני חייב להודות כי גודל האחריות מרתיע מאוד. בפעם הראשונה שרצינו לנסוע עם רוני (הבת הבכורה שלנו, היום בת 5), מפלס החרדה היה גבוה. כאשר אתם הורים בפעם הראשונה, כל דבר דבר שעושים בפעם הראשונה עם הילד הוא מפחיד ודורש הכנה רבה כמובן שעברתי סדנאות הורות שונות בתוך מרכז הורות סמוך לביתי. אך  יש דבר אחד אשר לא מתפשרים עליו והוא כמובן הבטיחות.

למרבה המזל, החברות השונות מבינות את הצורך הזה של ההורים ומקפידות על הצבת הבטיחות של התינוק בראש מעייניהן, כאשר הן מעצבות את המוצרים השונים. מוצרים אלה מעוצבים כדי להיות נוחים ככל האפשר מצד אחד, מבלי להתפשר בשום צורה שהיא על בטיחות המוצרים השונים.

ישנם כסאות בטיחות שונים ומגוונים וההיצע יכול להיות מאוד מבלבל, אולם בסופו של החנויות השונות והחברות יודעות להציע מוצרים המותאמים עבור הצרכים של כל אחד מההורים ודרישותיהם. החברות מבינות, כי היות המוצרים שלהן מיועדים לשימוש על ידי ילדים, הורים יהיו קפדנים ביותר בסטנדרטים שהם דורשים, ולכן החברות דואגות לייצר את המוצרים על פי אותם סטנדרטים. כסא בטיחות לרכב היום הוא בטוח מאשר אי פעם בעבר. ובסופו של דבר כל שעל ההורים לעשות הוא לבחור את המוצרים המתאימים.

עגלה לתינוק

השאלה הראשונה שעליכם לשאול את עצמכם בבואכם לבחור עגלה לתינוק, היא – בשביל מה אתם צריכים אותה? זו נשמעת אולי שאלה מגוחכת, אבל אסור לשכוח שעגלות תינוקות של היום הן משוכללות ביותר, ויכולות להתפרק גם לסלקל, לעריסה או לטיולון, ולפעמים – לכולם ביחד. בנוסף, עגלות שונות מתאימות לצרכים שונים, וניתן למצוא היום עגלות המתאימות לטיולים, לספורט וכדומה. אם זה לא מספיק, עגלות מסוימות מגיעות עם חיבור לטרמפיסט – כלומר עם אפשרות לחבר להן סלקל ולשאת בו ילד נוסף.

במילים אחרות, עגלת תינוקות יכולה להגיע עם מגוון של אפשרויות – והמחירים בהתאם. על כן, בבואכם לרכוש עגלת תינוקות - הכינו רשימה מדוקדקת של הצרכים שלכם. אל תתפתו לרכוש עגלה יקרה מדי ומשוכללת, רק כדי לגלות אחר כך שבמרבית הפונקציות שלה אתם לא משתמשים, ומאידך – אל תתפשרו על עגלה זולה, שתגביל משמעותית את מידת הניידות שלכם עם התינוק.

למה שותקות האימהות

השבוע אלה באה לבקר עם בתה הטרייה, מלאכית קטנה בת שבועיים וחצי בשם יונית. היא נראתה נפלאה, רעננה כזאת, כאילו הרגע היא יצאה מהמקלחת. והיא לבשה שמלה יפה, ופיזרה חיוכים, ונראתה ממש מאושרת.  אז אחרי שעשינו קצת קיצי-קיצי למלאכית, והרדמנו אותה, וראיתי שגם הבנים שלי מסודרים יפה (ההפרד ומשול של ההורות לתאומים: אחד בלול, אחד בטרמפולינה – תודה לאל על מוצרי תינוקות שונים, ובפרט על כאלה שקיבלנו במתנה). אז אחרי כל זה, שאלתי אותה מה שלומה, והיא פשוט התחילה לבכות.

כל אמא טרייה תחייך ותגיד לך שההורות זה אושר גדול ושמאז הלידה השתנו חייה. וזה נכון. ליתר דיוק – החיים לא משתנים, אתה פשוט מחליף את החיים שלך במשהו אחר. אם תלחץ אותן קצת לפינה, הן יודו שהשבועות הראשונים קשים – עד שהילד נכנס לשגרה, עד שאתה מתרגל אליו והוא אליך, אתה מקבל מעט מאוד שעות שינה, לומד בדרך הקשה איך להאכיל ולהלביש ולרחוץ ולחתל, ולפעמים אתה עומד חסר אונים ואין לך שום מושג למה לעזאזל הוא בוכה. הנקודה היא שצריך ללחוץ – נשים לא אוהבות להודות בזה. שלפעמים יש קשיים ומכשולים. שקשה להתחבר לגוש המצווח הזה, שאמור להיות מתור ולהאיר אותך מבפנים, אבל בפועל בהתחלה אתה לא מרגיש כלום. ולפעמים זה לוקח כמה ימים, ולפעמים שבועות או חודשים. וזה לא הופך אותך לאמא רעה – זה פשוט עניין של זמן ושל אופי ושל דינמיקה. לכל מערכת יש את הקצב שלה. הן לא אוהבות להודות שההורות לא תמיד מתלבשת להן כמו כפפה ליד.

למה נשים לא אוהבות להודות בזה? הרי כולנו היינו שם. לא יהיה יותר קל אם נדע פשוט לאן אנחנו הולכות? סיפרתי לאלה שככה הרגשתי אחרי הלידה: רק אחרי התחלתי לשמוע פתאום את כל סיפורי הזוועה בקורס הכנה ללידה . את הצירים שנמשכו שבוע, את לידות הבזק שלא הספיקו לתת אפידורל, את הלידות שנגמרו בוואקום או בניתוח קיסרי לא מתוכנן, והשאירו צלקות. הסיפור הכי נורא ששמעתי זה מחברה טובה, שהגיעה לקיסרי חירום, והרופא נתן לה בטעות אפידורל של לידה במקום של קיסרי. מנשא לתינוק לא עניין אותה באותו רגע. כן, היא הרגישה כל חתך. ואמרתי – למה לא אמרתן לי לפני, לעזאזל? התשובה הנפוצה ביותר היא: לא רצינו להפחיד אותך. אבל מה זו התשובה הזאת? ואם אני אטמון את הראש בחול זה יעזור? לא עדיף שאדע לפני את כל הסיכונים, כדי שאם יקרה לי משהו דומה אדע לפעול בהתאם מתוך שיקול דעת, ולא מתוך לחץ?

ולאלה, חברתי האהובה, אמרתי: תקשיבי, זה קשה, וזה בסדר שזה קשה. זה לגיטימי. זה קשה לכולן בהתחלה. הכי חשוב זה לדבר על זה. לא להסתיר את הקשיים, להיפך – לפתוח אותם, לשתף, לחלוק, ולא להסס לבקש עזרה. כדאי אפילו לגשת אל קורס הכנה ללידה כדי לשתף עם עוד נשים. גם ברגע שאת מספרת את זה, את רואה שלא רק שזה לא נורא, ומבחוץ זה נותן פרספקטיבה – פתאום את מתחילה לשמוע עוד סיפורים על קשיים, ומגלה שאת לא לבד. ואחר כך הכנתי לה סנדביץ' ושעשעתי אותה במשך שעה בסיפורי פשלות וכמעט-אסונות קטנים שהיו לי עם התאומים. במקרה שלנו יש כפול סיפורים, כי זה שניים. הסיפור האהוב עלי זה איך יואב הכניס את הרדיו למקלחת כדי להשמיע להם בייבי מוצרט, והרדיו נפל לאמבטיה ובנס לא אפה לנו את הילדים, כי הוא עוד לא הספיק למלא בה מים. אז מה? הוא אבא נורא? זוועתי? מתעלל? לא, הוא אבא טרי ועייף, שלא ישן כמו שצריך כבר כמה לילות, ולא חשב על זה עד הסוף. קבעתי עם אלה שתבוא שוב לבקר בשבוע הבא. נראה לי שזה יעזור לשתינו קצת לצחוק.

למה אני פה?

השבוע פתאום קלטתי שמשעמם לי.

משונה. מאז שאוהד ואסף נולדו, לא הייתי לי שנייה אחת לעצמי שבה אני אספיק לפתח תחושת שעמום. לא, חוזרת בי. לא הייתי לי שנייה אחת לעצמי מאז שגילינו שאני בהריון עם תאומים.  ההיסטריה שברה שיאים. גם שלי, קצת, אני מודה, אבל בעיקר של הסביבה שלי (וכשאני אומרת הסביבה אני מתכוונת לאמא שלי): מה תאומים? איך תסתדרי? איך תקומי לשניהם בלילה? איך תחזיקי אותם על הידיים? הרי אם תרימי רק אחד השני יבכה. ומאיפה יהיה לך כסף לבזבז על מוצרים לתינוק לשני ילדים? לא אחד, שניים? (אני יודעת לספור, תודה). ובסוף אמרתי לה – תגידי, את חושבת שתכננתי את זה? ומה זה יעזור אם תיכנסי להיסטריה עכשיו? ורק אז היא נרגעה, כי זה שעניתי לה נתן לה את האופציה לכעוס עלי, במקום לרחם.

אז וואלה, הסתדרתי. הבנים נולדו, בקיסרי, ולמרות הכאבים של הניתוח, ולמרות שהם שניים (לא אחד! שניים!), ולמרות שעות השינה המעטות, ועד שאחד מהם נרדם כבר השני מתעורר ומתחיל לבכות, והרצף הבלתי פוסק של האכלה-שינה-החלפת חיתול וחוזר חלילה – הסתדרתי. ואחרי שלושה חודשים הפסיקו להיות גושים פולטים, והפכו לאנשים קטנים: לאוהד יש מבט רציני וחקרן, והוא כל הזמן מסתכל סביבו בקימוט מצח תמה. אספי – כולו חיוכים. הוא כנראה הילד הכי חייכן בעולם. ואז יצאתי קצת ממעגל הטירוף וקלטתי שוואלה, יש לי משפחה מדהימה שאני ממש אוהבת, ואני מאושרת. ואז עברו עוד כמה שבועות, ונשארתי עם הילדים בבית (המשכורת של יואב מספיקה בינתיים), ויצאתי איתם לטיולים בחוץ והסתובבתי איתם בבית, ולמדתי איך הכי קל לי להסתדר איתם כשאני לבד בבית (הפרד ומשול: אחד אני שמה במנשא, ואחד על טרמפולינה לתינוק. ואני מחליפה כל הזמן), ובדרך הקשה למדתי שאסור לי בשום פנים ואופן להשאיר אחד מהם לבד בוסטרים. אפילו לא אם אחיו צורח בטירוף (הכל בסדר. הוא סתם טלטל ידיים והעיף מהשידה כל דבר שהוא נגע בו). והיום, אחרי שהאכלתי את שניהם והחלפתי חיתולים והשכבתי אותם למנוחת צהריים, קלטתי שמשעמם לי.

אז לקרוא אני לא מסוגלת כרגע  אפילו לא על חגורת נוחות לתינוק , ואף פעם לא הייתי טיפוס של תוכניות טלוויזיה. מה שכן, כבר הרבה זמן אני מסתובבת עם כל מיני מחשבות ותובנות על האמהות בכלל, והאימהות לתאומים בפרט, ובכלל עם כל מיני הגיגים על החיים. אז החלטתי שאולי אני אנסה לכתוב אותן קצת. לכן הבלוג. אז נעים מאוד, אני מושית, אני בת 26, אישה ליואב, אמא לאסף ואוהד, מובטלת מבחירה. מי שרוצה להצטרף – מוזמן.